על נשימה סרעפתית וכאב

על מנת להבין את החשיבות שיש לנשימה הסרעפתית על הגוף ועל מניעת מכאובים שונים, אפתח בהסבר קצרצר על תפקידה של הסרעפת.

חשוב לדעת שהסרעפת היא שריר הנשימה החשוב ביותר בגוף.
מדובר בשריר כיפתי שממוקם מתחת לבית החזה, ומפריד בין חלל הבטן לבין בית החזה. כשהסרעפת מתכווצת היא יורדת ומגדילה את חלל בית החזה, ואז ממלא האוויר את הריאות.
שריר הסרעפת למעשה נפתח בתוך הגוף, בדומה לפעולה של המטריה, וכשזה קורה הוא דוחף את הצלעות מכל הכיוונים.

 

מנשימה סרעפתית שאינה תקינה ועד תחושת כאב

כאשר שריר הסרעפת אינו פועל בצורה תקינה, שרירי עזר, שאינם אומרים להיות מעורבים, יעבדו קשה על מנת לאפשר לכלוב הצלעות להתרומם ולאפשר את הנשימה. שרירים אלה נמצאים באזור הצוואר. וזוהי הסיבה שנוצר מתח וכאב בצוואר ובחגורת הכתפיים.

כאשר מערכת הנשימה הסרעפתית אינה עובדת כשורה שרירי העזר כדוגמת: pec minor ושרירי הסקיילינס עובדים עבודה מאומצת שאינה נכונה וכתוצאה מכך גם מִתְעַבים.

אלא שבין שרירי העזר עוברים כלי דם ומקלעת עצבים ברכיאלית, שמזינה את שרירי הגפה העליונה ואת השכמה. כאשר השרירים הללו מתעבים הם מפעילים לחץ על כלי הדם, על העצבים ועל גורמים נוספים.
כתוצאה מהלחץ הזה מתחילה תחושת נימול והקרנות לעבר הזרוע וכף היד.

זהו למעשה הקשר בין כאב לבין נשימה שאינה תקינה. מדובר בשרשרת של טעויות שמתחילה בפעולה לא תקינה של הסרעפת, ומובילה לחוסר יציבות באזורים שונים בגוף, למשל לבעיה של ייצוב עמוד השדרה.

אבל, כשהסרעפת עובדת בצורה נכונה בזמן נשיפה, היא משתחררת ויונקת איתה את שרירי קרקעית האגן, ועל-ידי כך עוזרת בגיוס שריר הרחב ביטני והמולטיפידוס.

שרירים אלה אחראים על ייצוב אזור אגן מותנית.

כיצד ניתן להימנע ממכאובים אלה?

הכול מתחיל ונגמר בנשימה סרעפתית נכונה ומלאה.

בשיטת ‘סטוט פילאטיס’ אנו מדגישים נשימה סרעפתית נכונה.

כדי למנוע משרירי העזר הנשימתיים לקחת פיקוד על התהליך הנשימתי, נלמד כיצד להתחיל תנועות מחגורת הכתפיים, ובכך נפחית את הלחץ שמופעל על המבנים בצוואר ונמנע התפתחות פתולוגיות, כמו; הקרנות, תחושת נימול, פריצות דיסק צוואריות ובעיות שונות שמתפתחות כתוצאה מכך.

מוזמנים לשתף:

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on linkedin
Share on email